#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. א פסולים וטמאים האם יכולים לשחוט ומנין?	"מדאוריתא שחיטה כשרה בפסולים לכתחילה שנאמר &quot;ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן&quot; רק מהקרבה והילך מצות כהונה. <p dir=""rtl"">טמאים אף שיכולים לעשות סכין ארוכה ולשחוט לפני ה', לכתחילה לא ישחטו מדרבנן שמא יגעו בבשר. שמעון התימני פוסל טמאים מדאוריתא שהשוחט עומד לפני הקרבן בעזרה שנאמר &quot;ושחט את בן הבקר לפני ה' &quot; שוחט את בן הבקר יהיה לפני ה'.</p>"	זבחים לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. ב סמיכה האם כשרה בטמאים ומנין?	חד תנא דס&quot;ל ביאה במקצת שמה ביאה ודאי שפסולה בטמאים דכתיב ביה לפני ה'. לרב חסדא דתני האי בריתא כשמעון התימני פליג וסובר שלאו שמה ביאה ואף דבעי לפני ה' יכול להכניס ידו ולסמוך, מכל מקום הוקש לשחיטה שכתיב ביה לפני ה' וס&quot;ל שהשוחט עצמו צריך לעמוד לפני ה'.	זבחים לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: א האם ביאה (למקדש בטומאה) במקצת שמה ביאה ומנין (לכרת, למלקות, או שמותר לכתחילה)?	"עולא אמר ר&quot;ל ששמה ביאה מדכתיב &quot;בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבוא&quot; מקיש ביאה לנגיעה אפ' במקצת. עולא אמר אפ' לענין כרת, רבינא סובר שרק למלקות ורבין בשם ר' אבהו אמר שר&quot;ל לא אמר זה אלא שנוגע בקודש לוקה.<p dir=""rtl"">הבריתא שאומרת מה סמיכה בטהורים אף שחיטה בטהורים סוברת שביאה במקצת שמה ביאה, אבל למאי דמתני רב חסדא מה שחיטה בטהורים אף סמיכה בטהורים ש&quot;מ ביאה במקצת לאו שמה ביאה.</p>"	זבחים לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: ב מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל, מה דינו, ומה הטעם?	"אע&quot;פ שטבו&quot;י לא נכנס זה נכנס, מוטב יבוא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת, ור' יוחנן אומר שאפ' עשה אין כאן אלא תקנת יהושפט.<p dir=""rtl"">לעולא בדעת ר&quot;ל שביאה במקצת שמה ביאה גם לכרת, י&quot;ל הטעם שהותר להכניס הבהנות לעזרה הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו. לרבינא שאמר שר&quot;ל לא חייב כרת בביאה במקצת לא צריך לזה אלא כמפורש בבריתא דעשה שיש בו כרת דוחה עשה שאין בו כרת, וכן לרבין אמר רבי אבהו.</p>"	זבחים לב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: ד האם ניתן ללמוד מדברי עולא שאמר גבי מצורע בעל קרי הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו, לרובן זבים ונעשו טמאי מתים, ולהיפך טמאי מתים שנעשו זבים, האם מותרים בפסח?	"ללמוד לזבים שנעשו טמאי מתים הואיל והותרו לטומאתם הותרו לזיבתם, ודאי לא אמרינן שהטומאה המתרת באה אחר הזיבה האוסרת ובודאי לא תתיר אותה.<p dir=""rtl"">אלא רצה רבה ללמוד להיפך טמאי מתים שנעשו זבים, אביי אמר לו שא&quot;א ללמוד שמצורע היתר הוא והואיל ואשתרי אשתרי, אבל טומאה שרק דחויה מה שנדחה נדחה ומה שלא לא, רבא אמר להיפך מצורע שהותר, מה שהותר הותר ומה שלא הותר לא הותר, אבל טומאה שבעיקרון אסורה אלא שנדחית, מה לי חד דחויה מה לי שתי דחיות.</p>"	זבחים לב:		
